A poem for Nissan, and an everyday reminder.
מצרים לא יכול לִמצוֹא במפה מצרים לא יכול לִמצוֹא באטלס לצאת ממצרים היא כל יום לצאת ממצרים היא קפיצה נפשית
אנו חיים בעולם של חלומות ועלינו להתעורר את עצמנו למקום חדש פראי ופתוח בתוך רחם פראי לִמצוֹא לא לבד אנחנו ברחמנות בתוך המקום שבו הדשא . . . → Continue reading: where grass can never be called straw